מאת משרד היתאם עובייד ושות' · 5–6 דק׳ קריאה

(חלק ב׳) פיצויי תאונת עבודה – איך מחשבים בפועל?

החישוב אחרי תאונת עבודה נעשה בשלבים: קביעת השכר הקובע, זיהוי תקופות אי־כושר (דמי פגיעה), הערכת נכות יציבה (אחוזי נכות) והבחנה בין מענק חד־פעמי לבין קצבה חודשית. להלן הסבר תמציתי ודוגמה מספרית שתסייע להבין את הלוגיקה.

מה בודקים לפני שמתחילים

• תיעוד רפואי רציף ומעודכן (אבחנות, טיפולים, בדיקות).
• נתוני שכר (תלושים/דוחות עצמאי) ליצירת תמונת שכר מהימנה.
• רצף תעסוקתי, ונתונים על היעדרויות ואי־כושר.

שלב 1: קביעת השכר הקובע

השכר הקובע הוא בסיס החישוב לזכויות. מקובל להסתמך על ממוצע חודשי לתקופה מוגדרת סביב מועד הפגיעה (לשכירים – לפי תלושי שכר; לעצמאים – לפי דיווחים לרשויות). חשוב לנקות רכיבים חריגים שלא משקפים הכנסה שוטפת.

שלב 2: דמי פגיעה (אי־כושר זמני)

עבור ימים שבהם נקבע אי־כושר לעבוד, משולמת גמלה לתקופה מוגבלת בהתאם לכללים. לצורך החישוב, מכפילים את השכר הקובע במקדם שנגזר מהימים שאושרו.

שלב 3: נכות יציבה – מענק או קצבה

לאחר תקופת ההחלמה נבחנת דרגת נכות יציבה על ידי ועדה רפואית. בהתאם לדרגה שתקבע ולכללים החלים, הזכאות יכולה להיות למענק חד־פעמי או לקצבה חודשית. יש גם מקרים של החמרת מצב שמאפשרים בדיקה מחדש.

שלב 4: ראשי נזק משלימים

בנוסף למסלול מול המוסד לביטוח לאומי, עשויות להתקיים עילות נזיקיות מול מעביד/צד שלישי. אלה מחייבות בדיקה פרטנית של נסיבות המקרה, אחריות, והפסדי שכר לעבר ולעתיד.

דוגמה מספרית (פשטנית)

טעויות נפוצות שמגדילות סיכון להפסד כספי

• הגשה עם מסמכים רפואיים חלקיים או לא מעודכנים.
• אי־התייצבות לוועדה רפואית מוכנים, בלי תיאור תפקודי ברור.
• התעלמות מאפשרות ערעור במועד שנקבע בהחלטה.
• חישוב עצמי ללא בדיקת זכאויות נוספות (שיקום, החמרת מצב, נזיקין).

איך מתכוננים נכון לוועדה ולחישוב

• לסדר מסמכים לפי נושאים ולצרף דף תמצית קצר.
• לתעד היעדרויות והכנסות לפני/אחרי הפגיעה.
• לשקול ייצוג משפטי—במיוחד כשיש מחלוקת על שכר קובע או דרגת נכות.